שׁוּב חוֹתֵם יוֹם כָּבוּי: לַהֲדָם.
וְעָשֵֹן בְּדַל אוּדוֹ הַצָּנוּחַ.
הוּא רָאָה אֶת נוֹפוֹ הַנִּגְדָּם
הוּא וִתֵּר.
הוּא כָּמֵהַּ לָנוּחַ.

אָז סָפִים מֶרְחַקִּים – כְּעָבָר
בְּכִבְיוֹן הַגּוֹנִים וְהָרֵיחַ
וְעַרְבּוֹ כְּסִיּוּם חֲוַרְוָר
נֶעֱקַד עֵקֶד שֶׂה עַל מִזְבֵּחַ.

אָז מַפְלִיא הַחֲלוֹם אֶת נִסָּיו
וְנִמְחִים הַצְּדָקוֹת וְהַפֶּשַׁע
וְהַיֶּלֶד נִכְנָס עִם הַסָּב
כְּפִיּוּס הַחִידָה וְהַפֵּשֶׁר.

וּדְמָמָה – כְּחוּצוֹת שֶׁל קִרְיָה
שֶׁרֶגֶל כָּלְתָה מֵרְחוֹבֶיהָ
וּכְנֶפֶשׁ בְּשֹׁךְ בָּהּ מִרְיָהּ
וְתַמּוּ נִתְבָּע וְתוֹבֵעַ.

הוֹ דְמָמָה וַתְּרָנִית! כֹּה חֵרֵשׁ
הַמִּדְבָּר אֶל הַקּוֹל הַקּוֹרֵא בּוֹ.
כֹּה מַחְרִישׁ יַעַר עָב הָאוֹדֵשׁ
לְכָל שֶׁקּוֹרֶה וְיִקְרֶה בּוֹ. –

עַד יַרְתִּיעַ קוֹלוֹ שֶׁל שֶׂכְוִי
אֲמִירוֹ שֶׁל אִילָן בַּשַּׁלֶּכֶת
וּמַפֹּלֶת אַלְפֵי כּוֹכָבִים
תְּרַפֵּד אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ.

אָז יִבְכֶּה אֹפֶק זָר וְיִצְחַק
וְיַפְלִיגוּ הַסָּב וְהַיֶּלֶד
וְשׁוּב יְדַמְדֵּם הַמֶּרְחָק
כְּבַת-קוֹל מְצִלּוֹת מִתְעַנְבֶּלֶת.