פִּתְאֹם הִבְרִיק הָאֵת אֲשֶׁר לְכֹל-יָכוֹל
וַיִּנְאֲקוּ עֶדְרֵי הַחוֹל:
״הֵי מִי הַלָּז
אֲשֶׁר הֵעִיז
אֶת מְנוּחָתֵנוּ
לְהַרְגִּיז?״
וּצְלִיף וּשְׁרִיק מִתֵּל אֶל תֵּל:
וַיִּתְחוֹלֵל!
״הַבְהִילוּ זִיפְזִיף! דֶּשֶׁן הָב!
מַלְכֹּדֶת-מֶלֶט לַשֶּׁנְהָב!״
וּמִכָּל נַעַץ מַעְדֵּר
רָגַז הַחוֹל
וַיִּדַּרְדֵּר.
