יָרַד עֶרֶב אֶל הָעָיִן
וַיַּשְׁקְ צֹאן צְלָלָיו
וַיַּעַל הֶרָה.
וָאֲאַסְּפָה עֲדָרַי
וָאֶאֱרַח
אֶל כָּל אֲשֶׁר יִצְעַן הָעֶרֶב.
וְרַק הָרוּחוֹת עוֹד פָּעוּ עֲזוּבִים
עִם הָעָיִן.
כִּי עִם הָעֶרֶב תִּתְעֶינָה פֹּה
כָּל זְמִירוֹת חֲלִילֵי־הָרוֹעִים
אֲשֶׁר מֵעוֹלָם.
עַל כֵּן יֵשׁ אֲשֶׁר יֶעֶגְמוּ לְפֶתַע הַגְּדָיִים
וְנִקְהֲלוּ לְעֵדָה אַחַת גְּדוֹלָה
וּפָעוּ אֶל מוּל הַמֶּרְחַקִּים.
עֲצֶרֶת־עַרְבִּית הִיא לְכָל עֶדְרֵי הַצֹּאן
בַּאֲשֶׁר הֵם.
אַךְ הָעֶרֶב נִהַג אֶת הֲגִיגָי
אֶל שִׁקֲתוֹת הַדִּמְדּוּמִים
לְבַעֲבוּר יְמַלֵּא לִבִּי מְלֹא־כַדָּיו אַהֲבָה
כְּמַלֵּא אֶת הָרְהָטִים מַיִם
עִם רֶדֶת הַצֹּאן.
וְרוּחוֹת אֶל רַגְלַי יִרְבְּצוּ כְּכַלְבֵי־עֵדֶר
לְבַל יִדָּרֵס טָלֶה קָטֹן אֶחָד
מִצֹּאן הֲגִיגָי.